8 יוהאן גוטפריד הרדר מרוסן בחבלי הציביליזציה . מצד אחד, שבחיו של הרדר מעידים על אחת מתרומותיו המרכזיות למחשבת הנאורות : העיקרון שעל בני האדם לכבד תרבויות שאינן מוכרות להם ולהעריך את תרומתן להיסטוריה האנושית, עמדה המבשרת את רעיון הקוסמופוליטיות . אבל הרדר אינו עוצר כאן . ההערכה שלו לעמים זרים נעוצה בערכים המערערים את מחשבת הנאורות, מכיוון שהרדר שב ומדגיש את החוויה האנושית הראשונית והפראית כמבטאת חיבור מיידי של האדם לטבע - חיבור אשר דהה עם הציבילזציה אשר הקהתה במידה רבה את חושיו של האדם המערבי . פילוסופיית השפה של הרדר, כמו גם האסתטיקה שלו, מוקירות את הביטוי הישיר של רגשות האדם ומנגידות אותם למוסכמות חברתיות הדוגלות בעידון ותירבות של האדם ושל החברה . בקצרה, הרדר יוצא נגד התפיסה שעל החברה להדגיש את מותר האדם מן הבהמה ולהרחיב את הפער ביניהם . נקודת המוצא של המסה היא שלאדם ולחיה יש מהמשותף . ב חיבור על מוצא השפה מפתח הרדר את הרעיון שישנם עמים שאינם משתייכים לציביליזציה ועל כן שפתם עדיין חיה וממלאת את תפקידה הראשוני - ביטוי תחושותיו הקמאיות של האדם ביותר של האדם, ובפרט כאביו . "Mißbildung" ה...
אל הספר