64 יפתח בן אהרון לבין "המילה" . "השלג הלא-אמור" מנשב בתוך "הבית" . השפה, "המילה", צריכה לחדור לתוך הבית, "לנשב עם הפתותים" . במפגש הזה שבין "הלא-אמור" ל"מילה", מתקיימת שירה . אך לפי צלאן שני דברים מתנים את אפשרות המפגש הזה : "המפתח המתחלף" ו"הדם הניגר מעין, מפה ומאוזן" . השלג הלא-אמור צלאן מתאר כאן למעשה התרחשות של חציית סף . ההתגברות על המתח שתואר קודם לכן, בין "השלג הלא-אמור", לבין "המילה", כרוכה בחצייה של סף תודעתי . בשיר מופיע סף זה כמעין דלת המפרידה בין המתרחש ב"בית" לבין השפה שבחוץ . צלאן יוצר כאן למעשה היפוך תודעתי כבר בהציבו את השלג כמנשב בתוך "הבית", בעוד השפה, "המילה", מגיעה מבחוץ . הבית יכול להיתפס כעולם פנימי, נסתר, דבר הממחיש את חיצוניותה של השפה ביחס ל"לא-אמור" ומעצים אותה . בשיר "כתובת-מצבה לפרנסואה", שנכתב לאחר מות בנו כמה ימים לאחר הלידה, כותב צלאן : שְׁתֵּי דַּלְתוֹת הָעוֹלָם פְּתוּחוֹת : אַתָּה פְּתַחְתָּן בַּחֲצוֹת-הַַלֵּיל . אָנוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָן הוֹלְמוֹת וְהוֹלְמוֹת, וְנוֹשְׂאִים אֶת הַבִּלְתִּי-נוֹדָע, אֶת הַיָּרוֹק אֶל תּוֹךְ הַתָּמִיד שֶׁלְּךָ ( צלאן, 1983 :...
אל הספר