מבוא

10 יפתח בן אהרון סלילת כבישים, חפירת תעלות בתנאים של רעב, קור, השפלה ותשישות . במהלך כל התקופה הזאת הוא ממשיך לכתוב . זו תקופת ההתעצבות וההבשלה של שירתו . את שיריו הוא שולח לחברתו רות לקנר, שהצליחה לחמוק מגורל המחנות . השירים נאספים אצלה . במהלך תקופה זו נודע לצלאן על מות הוריו . אביו, שסבל מבעיות בריאותיות כבר קודם לכן, מת בשנת ,1942 ואמו נרצחת בירייה בעורף בשנת 1943 . על מות אביו נודע לו ממכתב שמצליחה אמו להגניב אליו בדרך-לא-דרך . על מותה של אמו נודע לו ממכתב שמצליח להגיע אליו מקרוב משפחה . בשיר מהתקופה הזאת, שלא פורסם בספריו, הוא כותב : הוֹ תְּרָנַי אֶבֶן שֶׁל כְּאֵב ! הוֹ אֲנִי בֵּינֵיכֶם, וְחַי ! הוֹ אֲנִי בֵּינֵיכֶם וְחַי וְיָפֶה, וְאַתֶּם אֵינְכֶם רַשָּׁאִים לְחַיֵּךְ אֵלַי ! ( 129 : 1983 Chalfen, , תרגום י . ב . א . ) . חשכה יורדת עליו ותחושת אשם כבדה של הנשאר בחיים . במכתב לרות לקנר מאותה תקופה הוא כותב : "אביב היה אמור להיות עכשיו [ . . . ] מזה למעלה משנתיים אינני חש יותר עונות-שנה ופריחה, ולילות וכל השתנויות בכלל" ( שם, 130 ) . הזמן נעצר, ואתו גם אותה תחושת זהות הקושרת אדם ב...  אל הספר