70 שלמה זנד בד בבד, ענף פרוורטי יותר החל גם הוא לייצר שיח חדש על ההבדלים והתחרות בין קבוצות אנושיות, והפעם היו אלה ה"גזעים" האנושיים . כלומר, אם הקפיטליזם הכלכלי-חברתי עמד בבסיס צמיחתם של דימויים מרכזיים בזואולוגיה, הרי שהישגי הזואולוגיה יושמו מיד "חזרה" לאפיון הקבוצות האנושיות ה"טבעיות" והמאבק ביניהן . מתחילת המאה ה- 19 הופיעו כמה חיבורים על הגזעים האנושיים, שבתחילה לא עוררו תשומת לב רבה . אולם בין היצירות החדשות החלה לבלוט ה מסה על אי-השוויון בין הגזעים האנושיים של הרוזן ארתור דה גוֹבינוֹ ( Gobineau ) , שהופיעה ב- 1854 . המחבר, שלא היה ממש רוזן ולא מלומד גדול, היה מקורי, ידע לכתוב בצורה נגישה ומושכת, ערבוב של דעות קדומות עם נוסחאות מדעיות, וספרו זכה מיד להדים רחבים בגרמניה . שלושת הגזעים המופיעים בספרו, הלבן, הצהוב והשחור, אמנם כבר אינם טהורים, והמחבר מצטער על כך, אך עדיין קיימת היררכיה ברורה וחדה ביניהם, והם אינם שווים באיכותם וברמתם האינטלקטואלית . מקורו העיקרי של ההבדל בין הגזעים הוא בדם . הגזע הלבן הוא יפה, אינטליגנטי וחזק, והארים בו הם המובחרים ביותר . השחורים, לעומת זאת, נחותים...
אל הספר