44 שלמה זנד החדשות, ובוודאי שאין להסיק מדבריהם שהיחס ליהודים הורע או הוטב . אולם מפתיע ולא תמיד ברור מדוע בעידן שבירת המסורות ארוכות השנים, בעידן ההסתערות על הדעות הקדומות, נותרה העוינות כלפי היהודי כה עזה וכה מוזרה . ארסמוס יליד רוטרדם, שנאמר עליו שאף על פי שהיה בנו הבלתי חוקי של אציל נעשה לאביו החוקי של ההומניזם האירופי, היה ההוגה שהחל להציב את האדם - במקום את האל - במרכז היקום, ואגב כך הוציא ממרכז זה את היהודי . ארסמוס הוא זה שציין בהומור האופייני לו : "אם כדי להיות נוצרים טובים צריך לתעב את היהודים, הרי שכולנו נוצרים טובים" . מחברו המבריק של בשבחי הסכלות , אולי רב המכר הראשון בהיסטוריה, פחד עמוקות מהיהודים ולא היסס לחשוף את הפוביה שלו ( וגם את המיזוגיניה שלו ) , לא רק במכתביו הרבים לידידים אלא לעתים גם בכתביו הפומביים . אמנם הוא לא כתב מעולם חיבור שיוחד לבני דת משה, והם מעולם לא היו במרכז הגיגיו, אך איבתו כלפיהם ליוותה את הגותו כבר מתחילת דרכו . בכל פעם שמישהו התקיפוֹ על תרגומיו או על פרשנותו את המקרא, הוא תהה אם בעורקיו של מבקרו לא זורם דם יהודי . את העברית הקדומה הוא הגדיר, בעקבו...
אל הספר