24 שלמה זנד אינם "מובחנים" עדיין כפי שיהיו במאה ה- 19 . אין בהם באמת ממד ביולוגי כוללני, וּודאי שלא לאומי, ויש בהם מידה רבה של מטאפוריוּת נזילה האופיינית למאות הראשונות לספירה . אולם הם מורים בכל זאת, גם אם בעקיפין, על מוצא, וייעודם ליצור דימוי היררכי של חטיבות אנושיות נפרדות באופן מהותני, שהאחת נועדה במפורש להחליף את השנייה . "תיאוריית החילופין" בין שני "הגזעים" המדומיינים יצאה לדרך . היה בה צעד ראשון, היולי עדיין, בהגזעתו של האחר היהודי . יוסטינוס היה כנראה גם המחבר הנוצרי המוקדם ביותר שהחל לכרוך את סילוק היהודים מירושלים, לאחר מרד בר-כוכבא, עם עונש קולקטיבי אלוהי שניחת עליהם . צו האיסור של הקיסר אַדְרִיאנוּס לכניסת נימולים לעיר ב- 135 לספירה החל כאן לראשונה בכתובים להתערבל עם רעיון עקירה מדומיין של יהודים מכל ארץ הקודש . מיתוס ההגליה היהודי כמיתוס של מוצא וזהות נולד אם כן בחיק הנצרות המתגבשת, והוא יתחיל לצבור הון סמלי הולך ומתעצם . הדבר המרתק מבחינת אופני נוכחותם של מיתוסים בתודעה היסטורית הוא העובדה כי אף על פי שעד היום, כלומר תחילת המאה ה- ,21 אין בידנו שום ראיה, או עדות, לעקירה מ...
אל הספר