433׀ מרגלים לא מושלמים עד אז, במתחם הכור . מיקומם של מדורים אלה יכול להסביר מדוע הפקחים האמריקאים שביקרו בדימונה בשנות השישים לא ראו אותם . במסגרת מאמציהם לאמת את דברי ואנונו, פנו תחקירני "אינסייט" למדעני גרעין בריטים, אבל גם לגורמים בישראל . בין השאר, לעיתונאים עמי דור-און ואלי טייכר, שכמה שנים קודם לכן ניסו לפרסם ספר על הכור בדימונה, אולם לא עברו את משוכת הצנזורה . טייכר, באמצעות אחיו שעבד אז באמ"ן, העביר את המידע לראש מחלקת ביטחון שדה בצה"ל, יואב דייגי . רק אז נודע כי ואנונו עזב את ישראל . המלמ"ב כרמון שהה בחו"ל, וסגנו חורב מונה לעמוד בראש צוות בין-משרדי לטיפול בפרשה, בשיתוף נציגי השב"כ והמוסד . במקביל פנה העיתון לשגרירות ישראל בלונדון . דובר השגרירות הגיב בהכחשה ובביטול . הוא טען כי ואנונו היה טכנאי זוטר שאינו יודע דבר, וב"סאנדיי טיימס" היססו אם לפרסם את החומרים שבידיהם . מה שהטה לבסוף את הכף היה תגובתו של ראש הממשלה, שמעון פרס . הוא זימן את עורכי העיתונים בישראל, דיווח להם מה עומד להתפרסם בלונדון וביקש מהם להמעיט בערכו של הסיפור . המידע על אודות התדרוך דלף ל"סאנדיי טיימס" ושם הסיק...
אל הספר