16. המרדף וסופו

831׀ מרגלים לא מושלמים הכנסייה ושל הצלב האדום, שאפשרו להם להימלט מאירופה, בעיקר למזרח התיכון ולדרום אמריקה . ביניהם היו גם אייכמן ומנגלה, רופא המוות מאושוויץ . לאחר שאייכמן השתקע בארגנטינה, הצטרפו אליו אשתו ושלושת בניו, ושם נולד לו בן נוסף . ידיעה ראשונה על מקום הימצאו הגיעה באוקטובר 1957 באמצעות ד"ר פריץ באואר, משפטן יהודי-גרמני שהיה התובע הכללי של מדינת הסן . הוא פקפק באפשרות שממשלת גרמניה המערבית תבקש להסגיר לידיה את אייכמן, והעדיף להעביר את המידע לישראל . הראל שלח אליו את שלמה כהן-אברבנאל, שקיבל ממנו מידע מפורט ומסמכים, אך באואר סירב להסגיר את מקורם . איש המוסד עמנואל טלמור נשלח לבואנוס איירס, לכתובת שבאואר מסר, ומצא בית דל בשכונה מוזנחת . במוסד סברו כי הנאצים שנמלטו לארגנטינה היו אמידים, וגם טלמור לא האמין שפה מתגורר אייכמן . ושוב נפגש כהן-אברבנאל עם באואר, שהפעם הסכים לחשוף את מקור המידע שלו . זה היה גרמני, יהודי למחצה בשם לותר הרמן, שאחרי המלחמה היגר לארגנטינה . אותו הרמן, שהיה עיוור, סיפר כי אחד מבניו של אייכמן, ניקולס, חיזר אחרי בתו . אל הרמן שלח הראל את קצין המשטרה אפרים אלרו...  אל הספר
תכלת הוצאה לאור