13. מודיעין גרעיני: לק"ם

מוחייין גריי י לקום׀ 9 8 את הפילוסופיה הכרוכה בהתגרענות ביטא הרמטכ"ל משה דיין, מהמקורבים ביותר לבן-גוריון, בבהירות רבה . הוא ראה באופציה גרעינית יסוד מרתיע נגד התקפה כוללת של מדינות ערב . לדעת דיין, עלול מרוץ החימוש הקונבנציונלי במזרח התיכון למוטט את ישראל . הוא חשש שישראל תגיע למצב שבכל חצר בישראל יעמוד טנק, ועל כל גג יהיה מסוק . במציאות כזו ישראל עלולה לפשוט את הרגל . לדעתו, על ישראל להחזיק צבא קטן, יעיל, זול, אפילו מקצועי, לביטחון שוטף ולתקריות מוגבלות, ואת האופציה הגרעינית לעימות קיומי . לעמדה הזו, שחלקו בן-גוריון, דיין ושמעון פרס, אז מנכ"ל משרד הביטחון, התנגדו מרבית שרי מפא"י, ובראשם שרת החוץ, גולדה מאיר, ושר האוצר לוי אשכול, אך גם אנשי צבא ואסטרטגים, כמו יגאל אלון . אך בן-גוריון, פרס, דיין וברגמן המשיכו בשלהם, וחיפשו הזדמנות לרכוש כור גרעיני . הזדמנות כזו נקרתה בדרכם ב- 1955 . כחלק מתוכנית "אטום למען השלום" הסכים נשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר, לספק לישראל כור גרעיני קטן, בהספק של חמישה מגה-ואט, למטרות מחקר . הכור הוקם בשורק, לא הרחק מיבנה וממכון ויצמן . הכור הופעל באורניום ...  אל הספר
תכלת הוצאה לאור