7. ריגול פוליטי

44׀ מרגלים ל א מושלמים הכסף הגיע מחברות של ההסתדרות ומפא"י . על אף התנגדותם, הראל נידב אנשי שב"כ למלחמה בשוק השחור ובהברחות המטבע, שפגעו במשטר הצנע שהונהג בישראל . הראל ראה בסיוע לביסוס שלטון מפא"י את אחת המשימות החשובות שלו . בהנהגתו היתה קהילת המודיעין למכשיר פוליטי מובהק, למעין זרוע וכלי שרת של מפלגת השלטון . בן-גוריון ומפא"י אימצו גישה פשטנית ולפיה "מי שאינו לצדי, חייב להיות נגדי" . ברוב המקרים, הם ראו צל הרים כהרים . היה אפשר לזהות בגישתם מגמות של טוטליטריות . כל התבטאות ביקורתית נתפסה כעוינת . בהתאם לכך, שלח הראל אנשי שב"כ להסתנן לשאר המפלגות, יריבותיה של מפלגת השלטון . תחילה, הוא נפנה לטפל בימין . כינויה של היחידה המיוחדת בשב"כ שעסקה בריגול פוליטי היה "נצח" . כבבואה של האיבה היוקדת מתקופת היישוב כלפי האצ"ל, המשיך בן-גוריון לחשוד בכוונותיהם של תנועת החרות ושל מנהיגה, מנחם בגין . הראל חשד כי תחת המסווה הפרלמנטרי-דמוקרטי, הם לא זנחו את דבקותם בשיטות הטרור והמחתרת, ורק ממתינים להזדמנות לתפוס את השלטון . בראשית 1950 דיווח הראל לראש הממשלה, כאילו מתכוונת חרות להקים בצבא "מחתרת קטנה" ....  אל הספר
תכלת הוצאה לאור