6. הממונה של בן־גוריון

83׀ מרגלים ל א מושלמים התברר כי העיתונאי המכובד, שנודע בזכות קשריו עם בכירי השלטון, בדה מדמיונו סיפור על "מחתרת ציונית" שהוא מפעיל כביכול בברית המועצות . בדצמבר 1951 הוא סיפר, בתחילה לשילוח ואחר כך לשרת, על יהודי, פקיד סובייטי בכיר, שרמז לו על נכונותו לסייע למדינת היהודים . פינס, שישב בשנות העשרים בכלא בברית המועצות בעוון פעילות ציונית, הסביר כי הפקיד, המבקש להגנתו להישאר בעילום שם, נמנה עם מיודעיו מאותם ימים . ראש המוסד ושר החוץ התפתו בקלות מדהימה להאמין לסיפור של פינס, בין השאר בגלל חששם מפני אובדן הקשר עם יהודי ברית המועצות . ההצעה של פינס להפעיל "רשת יהודית" התקבלה על ידם בשמחה ובלי בדיקה . במשך תשעה חודשים טווה פינס רשת ענפה של שקרים, מעשי זיוף והונאה, שהתפשטה מישראל דרך אירופה עד ארצות הברית . הוא פברק מכתבים ומברקים שכביכול נשלחו אליו ממודיעיו ומאנשי הקשר הסובייטים שלו, ובעטיים קיבל מהמוסד כספים למימון נסיעות ומחיה בפריז, בקופנהגן ובניו יורק . בשובו מנסיעותיו נהג פינס להמציא דוחות ארוכים על "הישגיו" בהעמקת קשריו עם הקהילה היהודית בברית המועצות, ועל "הצלחותיו" בגיוס חברים נוספים ...  אל הספר
תכלת הוצאה לאור