17 השתנתה ורחקה מזו של ימי היישוב והקמת המדינה : היא הפכה "מגויסת" פחות, חקרנית וספקנית יותר . הסובלנות כלפי היבטים לא ממלכתיים בעבודת השירות פחתה והלכה . במערכת הבחירות לכנסת השלישית ( 1955 ) נחשף פעמים אחדות הסיוע שעדיין הגישו עובדים בשירות, בהתנדבות, אך גם תוך שימוש במשאבי השירות – למפא"י . בעיתונות היומית הופיעו עשרות כתבות על "בילוש מפלגתי", ריגול אחרי שרים וחברי כנסת . נוספו אליהן כתבות על "ריגול כלכלי" – משמע, על עיסוקו של השירות בענייני "השוק השחור" ובעבירות מס . כל זאת, כמובן, מבלי לנקוב בשמו המפורש של השירות, שהרי זה ארגון שאיננו קיים, ואסור בפרסום . . . דומה כי בנקודת זמן זו, החליט עמוס מנור לעשות מעשה . יש להבין : השירות עד 1967 הוא ארגון שעיניו אך ורק פנימה, לתוך המדינה הצעירה . ארגון שיזדקק תמיד לאמון הציבור ולעזרת הציבור, הצריך לגייס מקורות חיים : להפעיל סייענים כאלה ואחרים, ארגון שיש לו צורך מתמיד בדירות מפגש, בעמדות תצפית . גם מבחינה זו, ראה מנור כחובה להקפיד על תדמיתו הציבורית של ה-ש . ב . כארגון המשרת את ה"ממלכה" – ולא את המפלגה, תהא אשר תהא . במועד כלשהו ב- 1956 הוב...
אל הספר