פרק שישי | שלבים בתהליך שהמורה עוברת בעת שילוב הילד החולה הכרוני | 107 יד ביד, והילדה מחייכת, והיא באמת קצת אחרת אבל בסדר . ניגשתי אליה, אמרתי לה : "שלום, פגשתי אתמול את ההורים שלך, אני יודעת שקוראים לך ג׳, את יודעת איך קוראים לי ? " בעצם כמו לכולם, בבת אחת כל החששות שלי… היא הייתה חייכנית והשתתפה . בסדר, עבר { . . . } ואז התחילה שנת הלימודים . היו המון חששות . אפשר לראות את המפנה שמתרחש בנקודת המפגש של המורה עם הילדה . המציאות שונה מהדימוי, והדימוי נעלם בהדרגה במציאות . עינת מתארת את ההדרגתיות באמרה שבמפגש בבת אחת החששות קטנו, “בסדר, עבר“, ועדיין מקננים בה חששות . למפגש הראשון של המורה עם הילד ועם אמו המלווה אותו יש השפעה רבה על התחושות של המורה . כך מתארת מיכל, מורה לילד עם מחלה בדרכי השתן והעיכול ( המורה לא ידעה את שם המחלה ) , את ההקלה שחשה במפגש עם הילד : בהתחלה מאוד חששתי, לפני שראיתי את הילד חששתי, פחדתי, לא ידעתי למה לצפות . כשראיתי את הילד די הוקל לי { . . . } ראיתי אישה מקסימה וידעתי שגם אם יהיה טוב וגם אם יהיה רע, אנחנו יחד . זה אימא שמשתפת פעולה . וזה אימא גלויה, סיפרה לי ה...
אל הספר