התפקיד הכפול של המכללות לחינוך בישראל: הכשרה ראשונית ופיתוח מקצועי

218 | הבניית זהות מקצועית : תהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים בישראל שאותרה במחקר הוא במשתנים הקשורים באיכות המורה ( מבחינת הידע והיכולות המקצועיות שלו ) בהתפתחותו הפרופסיונלית במהלך עבודתו ובוותק שלו . יתרה מכך, נמצא כי פיתוח פרופסיונלי של מורים הוא דרך זולה יותר לשיפור הישגי לומדים בהשוואה לפתרונות כמו הפחתת מספר הלומדים בכיתה או הוספת שעות הוראה ( Commission of the European Communities, 3 : 2007 ) . גם מן הספרות העיונית והמחקרית עולה בבירור שהמפתח ליעילות של מורים ולעידוד המשך צמיחתם מצוי באיכות הכשרתם הראשונית והמתמשכת גם יחד . פיתוח פרופסיונלי של מורים אינו מטופל כראוי במרבית מדינות העולם . ברפורמות רבות במערכות חינוך חסרה ההכרה שכל המורים, גם אלה החשים או מוגדרים כמי שמיומנותם גבוהה, חייבים להמשיך וללמוד לאורך כל חייהם המקצועיים כדי לשפר את הפרקטיקה שלהם . עליהם לחקור את העשייה שלהם, לתכנן ולבצע את הנדרש בחיי היומיום ולהעמיד לעצמם סטנדרטים אשר יקדמו את הפרופסיה כולה ( 2006 Scherer, ) . כאן אנו מבקשות לטעון כי למוסדות אקדמיים ייעודיים בתחום החינוך יש תפקיד שראוי להוציאו מן הכוח ...  אל הספר
מכון מופ"ת