ההדגמה, בדברי שבח והלל, מוצדקים לגמרי כמובן, על עבודתה של הכוריאוגרפית ענבל פינטו ביצירת האופרה "פליאצ'י", שהופקה והוצגה לאחרונה, ואשר מעגנת שילוב בין כל תחומי האמנות שפורטו לעיל : "לבד מהמוזיקה, פינטו עשתה בהפקה הזו כמעט הכול : היא ביימה את האופרה ויצרה את הכוריאוגרפיה, עיצבה את התפאורה, את התלבושות והאביזרים ויצרה ערב נפלא עם הפקה מקורית ומענגת של אופרה קצרה ומושלמת" . כמו כן, על אודות קול הטנור של אחד השחקנים נכתב : "יש לו טנור לירי קל, קול דק ויפיפה ממש" . 84 דברי שבח אלו מכילים מילים, כגון "מענג" ו"יפה", אשר ייתפסו כביקורת טובה בתחום התיאטרון והאופרה, אולם כסופרלטיבים ריקים בתחום האמנות הפלסטית . ועם זאת, העובדה היא, שלמופע אופרה זה נוהרים המונים, בעוד שלגלריות התל אביביות ולמוזיאונים נוהר ציבור מוגבל בלבד, שמספרו קטן בהרבה ביחס לערכים של זמן ומרחב תצוגה ומופע . כפועל יוצא מן התפיסה המפרידה בין "יופי" ומאפיינים אסתטיים לעונג באמנות עכשווית, חוויית הביקור במוזיאון או בגלריה הפכה אינטלקטואלית לגמרי, פוליטית ומחנכת, ולמעשה מבטלת באופן מוצהר את תכונת היפה באמנות, תוך שהיא משולבת במסרי...
אל הספר