אברהם פרנק | 31 שמעמדה של אסטרטגיית שאילת השאלות שונה משל כל השאר, ועלינו לראותה כאסטרטגיית - על . אבסס את הדברים על עשרת הטיעונים הבאים : שאלות הן ביטוי לשוני רווח מאד, לעיתים יותר מאשר א . אמירות וטיעונים . הכול מכירים אותן היטב ועושים בהן שימוש נרחב . שאלות נועדו לצורך עניין קיומי : איסוף מידע, החל מגיל ב . צעיר של הילדים ולאורך כל חייו של האדם . שאלות נועדו גם בכדי לבחון אנשים במסגרות ג . פורמאליות, לקבל מושג על מה שהם יודעים . זו הדרך האבחונית הרווחת ביותר, יותר מאשר שיחה עם משפטי חיווי . שאלות יכולות להיות "רטוריות" : אלו שאלות שאין ד . מטרתן לקבל תשובה ממשית, אלא לעורר ולהבחין בבעיה או ברעיון . השואל שאלה רטורית מביע שאלה בגוון הקול שלו, אולם אינו מצפה לקבל תשובה מאחר שהתשובה ברורה לו . במהות הוא השמיע משפט חיווי . בכתיבה מסומנת השאלה הרטורית בסימן תמיהה ולא בסימן שאלה . כך לדוגמה יש לכתוב : "נראה לך ? ! " ולא "נראה לך ? " . שאלות הן ביטוי לשוני עתיק מאד ( למשל : "ויקרא יהוה ה . אלהים אל - האדם ויאמר לו – איכה", בראשית ג' 9 ) , ויש להן גם סימן פיסוק מיוחד ( ? ) שנוצר בסביבות המא...
אל הספר