נישואים, לידות וטומאה - 225 - שאל חכם אחר, ר' זירא שמו, מדוע החכם דלעיל לא הביא את דעת רבי יהודה הנשיא, שהביא ראיה מכתוב אחר ? ובלשונו : "כעורה זו ששנה רבי ? " רבי יהודה למד מהכתוב : "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ" מלמד שנקנית בבעילה ! תשובה : מהכתוב שהביא רבי יהודה הנשיא יש מקום לפרש שמעשה הקניין דורש קניין כספי ולאחריו ביאה, ורק לאחר שתי פעולות קניין אלה תיחשב מקודשת . לכן החכם דלעיל הביא מכתוב אחר . שאלו התלמידים : כיצד עולה על הדעת שהכתוב ידרוש שני קניינים כדי לקדש אישה ? הרי בכך לא תיתכן מציאות של נערה מאורסה בתולה ( לשון מאורסה בתורה משמעו קידושין, ולאחר החופה נחשבת נשואה . בזמנים קדומים היו מקדשים אישה והייתה מוגדרת אשת איש, ולאחר שנה היו נושאים את האישה כדי לחיות עמה חיי אישות ) , שהכתוב חייבה עונש מוות בסקילה אם נאפה : אם צריך לקדש בכסף ואחר כך לבעול היא כבר אינה בתולה, ואם עדיין לא בעל אלא רק קנה בכסף, היא לא תיחשב מאורסת וכאילו לא עשה כלום ( הרי צריך שני קניינים לצורך קידושין ) ? תשובה : כגון שהבעל, לאחר שקנה אותה בכסף, שכב אתה אנאלית בלבד, וככזו עדיין נחשבת היא בתולה...
אל הספר