עניינים אחרים - 167 - יחגגו את פורים בכלל ? תשובה : פירוש זה אינו סביר, וכי הם אינם יהודים שיפטרו עצמם מלחגוג את פורים ? ועוד, הרי הכתוב במפורש מציין שכל תושבי הערים יחגגו בין עיר מוקפת בין עיר שאינה מוקפת, כי כך כתוב : "וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ [ יחגגו את הפורים ] אסתר ט, 16 ) , ומדינות המלך היו מהודו ועד כוש, והן כוללות את כל עריהן בין מוקפות חומה בין שאינן מוקפות חומה . המשיכו התלמידים לשאול : ייתכן שהכתוב ציין דווקא את ערי הפרזים בחגיגת פורים ביום ארבעה עשר כדי ללמוד שתושבי ערים המוקפות חומה יחגגו ביום ארבעה עשר וביום חמישה עשר ? ויש חיזוק לפרשנות זו מתוך הכתוב : "לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" ( אסתר ט, 21 ) , משמע, יש ערים כגון מוקפות חומה שצריכות לחגוג פעמיים את יום הפורים . תשובה : היות שהכתוב חצץ במילה "את" את הימים ארבעה עשר וחמישה עשר משתמע שצריכים לחגוג את פורים יום אחד בלבד — כל תושב ביום המתאים לו ; תושבי עיר מוקפת חומה בחמישה עשר באדר, ותושבי ...
אל הספר