עניינים אחרים - 159 - שברים" . תשובה : אלו דעות שונות של חכמים שונים לגבי שיעור אורך התרועה . ומהי סיבת מחלוקתם ? השיבו התלמידים : התורה מנסחת את תקיעת השופר בלשון : מתרגם אונקלוס הגר יהיה לכם" . את המילה תרועה"יום תרועה " מלשון בכי ויבבה . משמע, קול התרועה צריך להיות כקול "יבבא בכי אדם . והיות שיש שני סוגי בכי ; בכי הנשמע כיללה — קולות קצרים, ובכי הנשמע כגניחה — קולות ארוכים יותר, חכם אחד סבר שאורכה של התרועה צריך להיות כאורכה של היללה, וחכם אחר סבר שאורכה צריך להיות כאורכה של הגניחה . אחד החכמים, ר' אבהו שמו, מחמת הספק שמא צריך להריע באורך יללה ושמא באורך גניחה, תיקן לבעלי התקיעה לתקוע באופן הבא : תקיעה, שלוש גניחות, שלוש יללות ולסיים בתקיעה . שאל אחד התלמידים, רב עוירא שמו : תקנתו של החכם דלעיל יוצרת בעיה, משום שייתכן שהתרועה היא יבבה בלבד, ועכשיו שתיקן גם גניחה נמצא שמוציא קולות שווא שאינם נדרשים וגורמים הפסקה ברצף התקיעות . תשובה : החכם דלעיל תיקן את כל האופציות האפשריות באופן הבא : תקיעה, יללה, תקיעה — תקיעה, גניחה תקיעה — תקיעה גניחה, יללה, תקיעה . המשיכו התלמידים לשאול : עדיין ...
אל הספר