חז"ל בראי אחר | ירון ידען - 128 - שמו, פסק להלכה שמותר לגזור ציפורניים בחול המועד ובימי האבל . מעשה שהיה כך היה : אחיו של שמואל, פנחס שמו, ישב שבעה ( אשתו או אחד מבניו נפטרו ) . שמואל, שבא לנחמו, ראה שציפורניו של פנחס אחיו ארוכות מאוד . שאלו : מדוע אינך גוזר ציפורניך ? השיבו : אילו היית אָבֵל גם אתה לא היית מזלזל בכבוד המת וגוזר ציפורניך . קרה המקרה וגם לשמואל נפטר אחד מבני משפחתו והצטרך לשבת שבעה ימי אבלות . שמואל תלה את האירוע הטרגי שקרה לו מחמת דברי אחיו שאמר לו : "אילו היית אבל," כלומר דברי פנחס אחיו גרמו למות אחד מבני משפחתו, ובלשון חכמים : כשגגה שיוצא מלפני השליט . " כשבא פנחס לנחם את שמואל אחיו, הוא כעס על פנחס וגזר את ציפורניו והשליכן לפניו . התלמידים חשבו תחילה ששמואל מתיר לגזור את ציפורני היד בלבד, משום שמיאוסן גלוי לכול, אך את ציפורני הרגל אסור, אך לבסוף הכריע אחד התלמידים שגם את ציפורני הרגל מותר לגזור בחול המועד ובימי האבל . אחד התלמידים, רב חייא בר אשי, קבע שאסור לגזור ציפורניים במספריים אלא ביד או בשיניים בלבד . אחד התלמידים ראה שרבו, יוחנן שמו, כסס ציפורניו בשיניו בחול ...
אל הספר