חז"ל בראי אחר | ירון ידען - 106 - לאדם שמעשה כשפים ישלטו עליו . לכן עדיף שיקנח את צואתו באבן ולא בחרס . הוראה זו נכונה בששת ימי השבוע . אך הבא לקנח צואתו ביום שבת, והיו לפניו אבן וחרס בלבד, התפלפלו החכמים במה עליו לקנח . לכל אחד יש מעלה וחיסרון — האבן : אינה מהווה סכנה ואינה גורמת לשליטת כשפים ( וזוהי מעלתה ) אך האבן אסורה בטלטול בשבת ( וזהו חסרונה ) . החרס : מותרת בטלטול בשבת ( וזוהי מעלתה ) , אך החרס מהווה סיכון כפי שכתבנו לעיל ( וזהו חסרונה ) . אם כך, כשלכל אפשרות יש מעלה וחיסרון, את מי להעדיף בבחירת קינוח פי הטבעת בשבת ? את החרס או את האבן ? אחד מהחכמים, רב הונא שמו, סבר שיש לקנח באבן ולא בחרס . חכם אחר, רב חסדא שמו, סבר שיש לקנח בחרס ולא באבן . שאלו התלמידים את החכם שסבר שיש לקנח באבן, הרי יש בידינו הלכה מוסכמת האומרת במפורש כך : היו לפניו צרור וחרס - מקנח בחרס ואין מקנח בצרור . יישבו התלמידים את הסתירה ואמרו כך : העדפת חרס על פני אבן המוזכרת בהלכה הוא חרס חלק משפת הכד, אך חרס אחר מהווה סכנה ועדיף לקנח באבן . המשיכו התלמידים לדון : היו לפניו, לצורך קינוח פי הטבעת, אבנים ועשבים . א...
אל הספר