אישה נשואה הטווה בצמר בשוק, וחוט הצמר משתלשל בין רגליה כנגד איבר מינה, מתגרשת ללא זכויות הכתובה. והיכן מותר לאישה ללכת עם סל על ראשה במקום כיסוי ראש?

חז"ל בראי אחר | ירון ידען - 58 - היה להניח על ראשן סל המכיל אביזרי נשים . ואילו הנורמה החברתית - דתית של בנות ישראל היא לא ללכת עם סל על ראשן אלא בכיסוי מלא והמיועד לכך . אחד מהחכמים פסק הלכה בנוסח זה : מותר לאישה לכסות ראשה בסל . שאלו התלמידים : מתי יש לאישה היתר ללכת עם סל על ראשה ? ברשות הרבים אסור, כפי שהתבאר לעיל שהנורמה של נשות ישראל לא לצאת לרשות הרבים עם סל על ראשן . ואם ההיתר של החכם דלעיל בחצר הבית, בחצר הבית מותר ללכת ללא כיסוי כלל ועיקר, כי כך נוהגות נשות ישראל . ואם תאסור עליהן ללכת גלויות ראש בחצר, כל הבעלים ייאלצו לגרש את הנשים ולא תמצא אישה נשואה החיה עם בעלה . השיב התלמיד, אביי שמו, שההיתר לאישה ללכת עם סל על ראשה כאשר הולכת מחצר ביתה לחצר חברתה דרך מבוי, ששם מצויים אנשים לא מעט . במקום זה אסורה ללכת חשופת ראש ומותרת עם סל על ראשה . - ביאר אחד החכמים, דווקא כשטווה הטווה ברשות הרבים וזרועותיה חשופות לעוברים ושבים . חכם אחר הוסיף ; כגון שטווה בצמר וחוט הצמר משתלשל לו בין רגליה כנגד איבר מינה . מעשה היה בחכם אחד, רבה בר בר חנה שמו, שהלך אחר רבו לרשות הרבים וראה אישה ערביי...  אל הספר
איפאבליש הוצאה לאור