הבית

הוריו של תומר מתייחסים לסידור הבית רק כפעולה זמנית שכל רגע אפשר לשנות אותה . כשהמעשה הפיזי מתנתק מהמשמעויות של יחסי המשפחה, ההורים יכולים להתעלם מהפגיעה הממשית והרגשית . המשמעות הרגשית של תהליכי הפרידה ביניהם נשללת על אף עוצמתה, ונותרת רק התדהמה וההפתעה של תומר . הפער בין מעשה השגרה של ההורים לבין ההפתעה של תומר נותר במרחב המשותף כמחיקה רגשית, שהעלבון שלו אינו מוביל לשיח בין בחור צעיר להוריו . אף שסביר להניח כי תומר הרגיש לאורך השנים את ההתעלמות של הוריו מעולמו הרגשי בנקודות שונות, הרי שכאב מתמיד זה לא שבר את האיזון בבית, והוכל על ידי הלא - ידוע המשפחתי, כי העלאתו מעל לפני השטח הייתה שוברת את היחסים, כפי שאכן קרה בסוף . אף שההורים נהגו בחוסר רגישות לאורך השנים, כאשר הביטוי לאגוצנטריות שלהם נגע בגבולות חדרו של תומר, כלומר בחומרי מציאות ראשוניים ביותר, זה היה הקש ששבר את גב הגמל . המרחב המשפחתי המשותף התפרק, ותומר בחר לעזוב את הבית ( אף שמיטתו נשארה בחדרו ותיאורטית היה יכול להמשיך לישון בה ) . אלון : אביגיל החליטה, יום אחד אחרי 20 שנה, לא לחיות בחדר שלנו . היא עברה לישון בחדר של הבן שיצא...  אל הספר