את טווח ההתאמה הגופנית ומותירים את השוני ואת הנבדלות . לא פעם פערים אלו מופיעים מחדש בקשרים המאוחרים שייצור הילד ( Johnson, Whiffen, 2003 & ) . מלבד הטמפרמנט, עוד אלמנטים של שוני בסיסי היוצרים אי - התאמה גופנית יכולים להיות גיל, מין ( למשל, בין אחים ) , יכולות פיזיות, סגנון של תנועה ומגע, סף גרייה חושית, נכויות ומחלות . אי - התאמות גופניות הן שכיחות ביחסי משפחה בגלל הסמיכות והקרבה הפיזית שבין בני המשפחה . פעולות ההתאמה הגופנית דורשות מעברים תמידיים, מהפרה לתיאום ולתיקון . לעתים המעברים הללו נעשים ללא מילה אלא מתוך התבוננות, חיקוי, מגע, קריאה של מחוות ותנועות של הגוף ושל הסובבים אותו, ולעתים יש צורך בדיבור, במודעות ואפילו בטיפול . ברובד הגופני שביחסי המשפחה קיים קונפליקט אוניברסלי — מצד אחד קיימת בכל אחד מאתנו תחושה כי "הגוף שלי הוא שלי בלבד" ואינו שייך לאחרים . מצד שני קיימת משאלה להדדיות ולהתאמה גופנית עם בני המשפחה באופן הדורש מן הגוף שינויים והתאמות מתמידים, כך שכבר אינו "רק שלי" . לתוך הלא - ידוע המשפחתי נדחק המתח הגופני הנוצר בשל מאמץ גדול מדי הנדרש כדי ליצור התאמות ופעימות משותפו...
אל הספר