ונדחית לעומת משפחה אחרת, שהמיניות בה זוכה להדרכה ולאישור ; איך מתייחסים לקשיש בקהילה מסוימת לעומת קהילות אחרות וכדומה ) . השפעה זו היא אחת מתופעות היסוד של כל נוכחות פיזית במרחב המשותף . בכל התנסות אנושית העצמי - הגופני חשוף למפגש עם גופו של הזולת, וכך נתון להשפעה מידית של גופניות הזולת . הצטברות הרשמים הפיזיים היא כה גלויה לנגד עינינו ומובנת מאליה עד שאיננו נוטים, בדרך כלל, להתייחס באופן ספציפי אל עקבות הזיכרון הגופני, כאילו הנוכחות והנגישות התמידיות הופכות אותם ל"שקופים" . תהליכי הזיכרון ממיינים בעיקר את ההפרות הגופניות הבולטות אצל הזולת, כמו גוף כחוש מדי ואנורקטי ; כאבי גב שלא מאפשרים לו לשבת בכיסא ; גוף חבול בפצעים או מעוות מנכות . גם התנועה הגופנית טומנת בתוכה אי - ודאות והפתעה . לעתים זו תנועה חדה מדי או תנועה לא מותאמת שתופסת את תשומת לבנו, מישהו קם פתאום ומתיישב שוב בחוסר שקט ; לעתים זו תנועה חלשה או מצומצמת מדי . לרשמים הללו יש השפעה גופנית על הזולת הנוכח באינטראקציה כזו — הגוף נרגע או נדרך, מתמלא לאות או תחושת עונג וכדומה . רשמים אלה חומקים לא רק מן השיח המשפחתי הגלוי אלא גם ...
אל הספר