זה כלפי זה . הם רוצים להתגרש במשך שנים, אך לא מתגרשים . כל אחד חלש מכדי לממש את הפרידה בפועל . כל אחד גם מפחד מאוד אבל גם מותש . הם לוקחים תרופות הרגעה כבר זמן רב . הם אומרים — פעם עוד רבנו, עכשיו אנחנו שותקים . זוהי חולשה מצטברת שאבדה בה כוחה של המילה ושל הפעולה הממשית . המרחב המשותף מת אבל אין מי שיפרק אותו . נוכחות מתה מתבטאת לעתים קרובות במצבי שתיקה, שהם הפן ההפוך של צעקות ושל תוקפנות . יש שבני זוג ( או הורים וילדם ) מגיעים במצב של שחיקה פיזית ונסיגה של אחד מהם, וחמור מכך, לעתים של שניהם . איש אינו מדבר, אף אחד לא רוצה להיות נוכח במפגש הזה . 41 מצב זוגי כזה יכול להיווצר בעקבות סינדרום "האם המתה" שתיאר גרין . גרין מתייחס לאם הדיכאונית, כאשר דמות האב חלשה או מרוחקת . מצב כרוני כזה יוצר "חור שחור" המתקיים במרחב הבין - אישי, ביחסי האובייקט הראשוניים שבין האם לתינוק . גרין מתאר את האם המתה נפשית אך לא פיזית . הטראומה איננה נובעת מעזיבה או מאובדן פיזי של האם או אבל ממשי עליה ( כמו ביתמות ) , אלא דווקא כשהתינוק נתון במצב מתמשך של נוכחות האם ששרויה בתוך דיכאון, נמצאת ונעלמת חליפות . כאן הכ...
אל הספר