התצלום העיתונאי (פוטוז'ורנליזם)

56 | אוריינות חזותית בפעולה טוענת סוזן זונטג ( זונטג, 1979 ) שבשימוש במצלמה יש משום אלימות כלפי המציאות . במהלך חיינו אנו מצויים בדיאלוג מתמיד עם המציאות ובמשא ומתן מתמשך עִמה . אנו מפלסים את דרכנו בתוכה, מנסים לממש תכניות לנוכח תכתיביה ונקראים להגיב מידית להתרחשויות צפויות או מפתיעות . אולם בעת שהצלם שולף את המצלמה, הוא השולט במציאות והיא הנתונה לחסדיו . הוא אשר מחליט מה לצלם, מה מעניין, מה ייכנס לתמונה, מה יוסתר ולא יפורסם, מה תהיה רמת החדוּת של התצלום, מאיזו זווית לצלם ומה תהיה קומפוזיציה . התצלום הוא עדוּת לדברים שראינו במציאות, ועדות זו תישאר זמן רב לאחר שהאירוע עצמו יסתיים . בהקשר זה יש לעסוק גם באופי הייחודי של הצילום העיתונאי . צלמי עיתונות מתמקדים בתחומים דוגמת התחום הצבאי, ולעתים קרובות הם מסכנים את חייהם כדי לצלם את התמונות המשכנעות ביותר במקומות מסוכנים . צלמי עיתונות המתמקדים בידוענים ( celebrities ) מרכזים את מאמציהם באיתור הידוענים ובמעקב אחריהם כדי “להביא תמונה לעיתון", ולעתים הם פועלים על הגבול הדק שבין חדירה לרשות הפרט לבין זכות הציבור לדעת ולהכיר את נבחריו או את כוכב...  אל הספר
מכון מופ"ת