אוריינות חזותית ומערכת החינוך - יחס דו-ערכי

26 | אוריינות חזותית בפעולה רצופים, אך מפגינים יכולת מרשימה ב"קריאה" של חומר רב - שכבתי, מורכב, מתומצת ומקוטע דוגמת דפים ברשת האינטרנט . תשומת הלב שלהם מוקדשת במשך זמן קצר אך אינטנסיבי, והדבר מאפשר להם לעבד “צרורות" של מידע הנמסר במהירות . הם מיומנים ברפרוף ובדגימות ו"מתמודדים" בנקל עם התכונות המהותיות של התמונה הדיגיטלית, בעיקר עם טבעה הארעי ועם מעמדה “חסר האובייקט" . האוריינות החזותית נחקרת מאז שנות השבעים של המאה ה - ,20 אולם חדירתה למערכת החינוך אִטית ביותר ( 1987 Sinatra, ) . מחשבים חודרים לעולם החינוך, אך השימוש בשפה החזותית בתהליכי למידה הוא מועט ביותר . מרבית משימות הלימוד הן מילוליות, וגם כאשר בספרי הלימוד מופיע מידע חזותי רב - רוב המורים ממעטים מאוד לעסוק בהיבט החזותי . למורים אכן חסרה הכשרה חזותית, אולם קודם שמכשירים אותם יש לסייע להם להתגבר על הסתייגותם מהמעבר לחינוך חזותי . להסתייגות הזו יש יותר מסיבה אחת . סיבה אחת ומשמעותית היא שבבתי ספר רבים סבורים כי התחום החזותי שייך לתחום החינוך לאמנות, ולכן האחריות לנושאים החזותיים מועברת אל המורה לאמנות . הבעיה היא שבדרך כלל המורים...  אל הספר
מכון מופ"ת