54 אסנת רבינוביץ עצמו כסיפור מסגרת, אך הוא למעשה עיקרו של הסיפור . הצופה מוזמן לחוות שבר אפיסטמולוגי, שבו מופיעים שני הֶקשרים שונים : הקנבס הקטן והציור השלם שבתוכו נמצא הקנבס הקטן . פער אונטולוגי וכרונולוגי משמשים כאן יחדיו . בציור השלם הושלמה המלאכה, לפיכך אפשר כנראה לשייכו לזמן מוקדם יותר . הקנבס הקטן הוא העתק של חלק מהקנבס הגדול, והוא יוצר רושם של פעולה בהווה שעליה הצייר שוקד . אם כך אולי אפשר להניח שהציור השלם הוא המקור, ואילו הקנבס הקטן הוא העתק חלקי שלו . אלא שלמעשה שני הציורים - הציור השלם והקנבס הקטן - הם ציור אחד, ואין הם בגדר שני אירועים נבדלים מבחינה אונטולוגית וכרונולוגית . אם כך, אפשר לטעון שמדובר בהטעיה מכוונת, ביצירת תחבולה שמבלבלת את הצופה . זו אחיזת עיניים, ובה נתמקד . תולדות הציור הציור של ורמיר מוזכר לראשונה בשמו "Schilderconst" בשנת 1676 . הציור נעשה ככל הנראה בשנת ,1665 ורק לאחר מותו של ורמיר הוצא מהבית . כלומר, הציור לא נמכר בימי חייו של ורמיר . מידותיו גדולות ביחס לשאר ציוריו של ורמיר : 120 ס"מ על 100 ס"מ . הצייר ( ורמיר עצמו ? ) נראה בעודו מצייר את קליאו, המוזה ...
אל הספר