] 280 [ היו אלה ימים מתוחים . גרמניה הנאצית נכנסה בשערי פריז, החיילים הבריטים התפנו מדנקרק . כניסתה הצפויה של איטליה למלחמה לצד גרמניה העלתה את החששות לגלישת הקרבות במוקדם או במאוחר לגבולות הארץ . עקב החששות התלבטו בקיבוצים אם להשאיר את ילדי העוזבים את בית אלפא יחד עם האימהות, עד שיוחלט שבטוח לעבור לרמת יוחנן, הקרובה לחיפה המועדת להפצצות . הוחלט לא להשאירם . עד יומם האחרון המשיכו העוזבים להגיע לסידור העבודה ולמלא את מטלותיהם המשקיות . ביום שני, 3 ביוני 1940 , הגיעו שני אוטובוסים של "שירותי העמק" לבית אלפא . חום כבד שרר בחוץ . הילדים מיהרו לעלות על האוטובוסים . הם היו נרגשים . נסיעה הייתה דבר מלהיב, על אחת כמה וכמה באוטובוס . הצעירים שבהם לא ידעו לאן הם נוסעים ומדוע . ההורים לא סיפרו דבר . השתיקה הייתה שכיחה מאוד . הילדים הגדולים יותר קצת שמעו והבינו . חלקם אפילו ביקרו לפני כן ברמת יוחנן . הם כבר ייחלו לאכול מהתותים שגידלו שם בגן הירק ולנסוע לחנות הגלידה בכפר עטה הסמוך . דברים שילדים אוהבים ובבית אלפא לא היו . המבוגרים השתהו . פרצופיהם היו אבלים ונבולים, כמוכי אסון . איש מהנשארים לא בא ...
אל הספר