] 257 [ כעבור יומיים פלשה גרמניה לפולין . מלחמת העולם השנייה פרצה . ברל, בן גוריון ושאר הצירים היו בדרכם בחזרה, אי שם בים התיכון . זה יצר עיכוב מובן בעבודת הוועדה . בדיעבד נודע שברל ויערי, שבילו שעות בהפלגות ובינן, התקרבו וגילו הבנות — ללא כל סיכום קונקרטי — בדרך לאיחוד מפא"י והקיבוץ הארצי . גודל השעה חלחל אליהם, גם המרחק מהארץ . את הכול ניתן לפתור, חשבו . ימים אחדים בארץ היו עתידים להחזיר אותם לקרקע המציאות המסוכסכת בתנועת העבודה . ב- 10 בספטמבר, יותר מחודש לאחר פרסום פסק דין הבוררות, נשמע לראשונה קול מכיוון השמאל . דרור ובולק שלחו לחברי הוועדה את התייחסותם לפסק הדין . מסמך ארוך עם הסברים מפותלים על כל סעיף וסעיף בו, שלפניהם בהודעה קצרה מסרו כי אמנם התחייבו לקבל את פסק הדין יהיה אשר יהיה, ואין להם השגות עליו, אלא שיש להם השגות על ההנחות שעליו הושתת פסק הדין ולכן הם מבקשים להסביר מדוע דבר לא ייפתר ונחוצה החלטה חדשה . הייתה זו הצהרה מעורפלת שתכליתה הייתה למשוך זמן . למזלם של חברי השמאל עשו עבורם מפא"י רמת יוחנן את העבודה בהשהיית יישום הטרנספר . הוויכוח הפנימי במפא"י לא נעלם מעיני השומר ...
אל הספר