תמר

] 114 [ נקיטת העמדה האמיצה של תמר ( שְׁמה נֶהגה במלעיל בעגה המקומית ) סימנה רגע דרמטי, ברבדים שונים . ראשית, ברמה הכי אישית ואינטימית, היא יצאה בבוטות — לעיני ולאוזני כל הקיבוץ — נגד אליעזר, האיש שלמרות משקעי העבר עדיין היה בן זוגה לשעבר, מושא אהבתה ואבי בנה היחיד . האם השתמשה במחלוקת שהתעוררה כאמתלה להשתלח בו ? סביר יותר שדווקא ההיפך . צו מצפונה ואמונותיה על דמות הקיבוץ הכתיבו את התנהגותה, בלי להתחשב בנסיבות האישיות . היא הזדעזעה עד עומק נשמתה מהקמת התא ומההשלכות על חיי הקיבוץ . יתר על כן, תמר הייתה חברה בתא השומר הצעיר . פרשת הקן גרמה לה לעזוב אותו . המכתב ששלחה לשיחת הקיבוץ היה ההכרזה הלא-רשמית על הקמת זרם חדש מאורגן בבית אלפא : הבלתי-מפלגתיות . הן נקראו בלתי מפלגתיים, אבל בפועל היה מדובר בעיקר בנשים ואני מרשה לעצמי חופש יצירתי לעשות תיקון מאוחר . עד אז זו הייתה קבוצה אקלקטית של חברי קיבוץ בלתי-מפלגתיים, אבל היא נעדרה עמוד שדרה ואתוס מארגן . לא בכדי היה אברהם צמד מי שהקריא את המכתב, שהרי הוא היה עתיד להוביל את הזרם החדש יחד עם תמר . התארגנות הבלתי-מפלגתיות נשאה מסר מפייס אך גם מתריס...  אל הספר