מי ירה ומי זה שם נפל

] 90 [ תדיר יותר או פחות מאז 1922 . אחרי שנרגעו הרוחות בעקבות ההתקפה על בית אלפא ב- ,1929 בהדרגה מתחילת שנות השלושים חזרו ורבו התקריות האלימות . גניבות של חיות משק, הצתות חורש ויבול חקלאי, ירי בשדות . מרחב הפעולה המרכזי היה בשטחים שמחוץ לקיבוץ, באזור הסאח'נה ובמורדות הגלבוע . מראשית ההתיישבות עלה הצורך בפונקציונר שיהיה אמון על הביטחון של הקיבוץ ככורח המציאות . הראשון שלקח על עצמו את התפקיד היה צבי וולף, מאנשי השומר . הוא לא היה ממייסדי בית אלפא . הם היו צעירים ממנו . הוא הגיע כאיש שיודע לאחוז בנשק . חשוב מכך, הוא היה דובר ערבית ובעל קשרי ידידות עם הערבים באזור . שני הרבדים הללו, הכשרה צבאית וגישה לשכנים, הרכיבו את התפקיד שזכה לכינוי המתבקש — מוכתר . המוכתר מטפח קשרי ידידות עם מי שבעת הצורך יהיה עליו להגן מפניהם . מורכב, ואולי גם קצת מעוות . לאחר קיץ 1929 תפס מוסה גולדנברג את מקומו של וולף . כיליד הארץ ודובר השפה הערבית המינוי היה די טבעי . אלא שמוסה היה מעט פחות ביטחוניסט באופיו . הוא החזיק בהכשרה צבאית אמנם, אבל כוחו היה בשטח אחר . מ- 1934 זכה ליישם אותו, כשהתמנה לנציג של הקרן הקיימת ...  אל הספר