] 45 [ הממשי בין הקיבוץ לתנועה פשוט ניתק . אמנם כל חניכי התנועה בגולה נשאו עיניים לקיבוץ החדש וראו בו את פאר היצירה, אך זה לא התבטא במשאבים חומריים ופוליטיים . הנערים היו לצעירים בתחילת שנות העשרים שלהם . "בוגרי התנועה" זה סטטוס לכל החיים, אלא שהמציאות טפחה על הפנים ועם תחושת שייכות וגאוות יחידה נערית לא בונים משק . המשימה הראשונית הייתה לסקל אבנים ולעקור את הסדריות ( שיזף ) כדי להכשיר את הקרקע לעיבוד, לצד פעילות ביטחון מחשש לגניבות ופגיעה פיזית מצד השכנים הבדואים . דולק הורוביץ כותב בזיכרונותיו על תחושת הבדידות האיומה בלילות, כשסביב עלטה מבעיתה ומהגלבוע מייללים התנים . רווחים עוד לא היו, כי המשק עוד לא עמד על הרגליים . מחמישים וארבעה חברים ביום העלייה הקיבוץ צמח לכמעט מאה כעבור חודשים אחדים . את המימון לעבודות ולחברים מחוסרי העבודה העניקה ההנהלה הציונית . הימים והחודשים הראשונים לוו בחמרמורת קשה . תמו חיי החופש והשיטוטים, עתה היה קיבוץ לפרנס . כמו המטאפורה שצייר נתן שחם, הירידה מההר ( ביתניה עילית ) לבית הייתה מרה בהרבה מובנים . עול החיים הבוגרים, ודאי במקום כה מרוחק וקשה, רבץ עליהם ....
אל הספר