לא סוף דבר

178 | מידברן : יֵצֶר הטוב המשכה הטבעי של החריגה הוא הניתוק . ביתוק הקשר . החופש המוחלט . החברה תמיד תמשוך לעבר השימור . החריגה תמיד קוראת לשינוי . האם על חברי המידברן לוותר על השינוי והמרד ? האם עליהם לפרושׁמן האחריות לחברה שסביבם ? החופש מכאן, והחברה הישראלית מכאן . האם אפשר לבחור בשניהם ? אנשי הברן שיוצאים במחולות למרגלות הפסל הבוער, עוטים נוצות ומשתפים את כל שברשותם, הם אותם אנשים עצמם שיושבים במשרד עורכי דין ומנסחים מסמך שיאפשר לתאגיד א׳ לרכוש את כל מניותיו של תאגיד ב׳ . בסוף השבוע, בשבועות או בחנוכה הם נודדים למדבר כדי לחרוג לא רק מהחברה שלהם, אלא מעצמם . אנשי הברן מורדים בחייהם שלהם . בעצם הבחירה לחפור תשתית חשמל מתחת לאדמה במשך יומיים שלמים בלא לקבל כל שכר, הם סוטרים על לחיי הנורמה והתכתיב שלפיהם אין ערך שאינו מגולם בכסף . אולם בחיי היום-יום הם עצמם מכתיבי הנורמות והתכתיבים האלו, כפקידי אוצר, עורכי דין או אנשי היי-טק . "איך נהיה אנו ללא אנו ? " שאל יוסף חיים ברנר . אנחנו הברנרים שואלים את עצמנו : האם נוכל להיות אנו ללא אנו ? האם אפשר להיות אנשי עשרת העקרונות במובלעות זמן, שעה שב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד