161 עד כדי קושי לשמור על גבולות, שבדרך כלל הם יציבים אצלי ? רציתי שיהיה לה טוב, שתהיה מרוצה, שתאהב אותי . חששתי מהתוקפנות שלה, והיה בי צורך עמוק להיות אמא טובה בעיניה ובעיני עצמי . הקשר שלי עם אמא שלי, הדימויים שקיבלתי ממנה על אמהוּת, קשר וילדות נתנו לי כוח לעשות את מה שעשיתי, אך גם כבלו אותי ומנעו ממני את החופש לשים גבולות ברורים יותר . אמא שלי הייתה טובה אלי, ובכלל אלינו הילדים, וכמעט אף פעם לא נתנה לעצמה קדימות על פנינו . רציתי להיות אמא טובה כמוה . זה לא היה רצון מודע, אלא שכנוע פנימי, שלא עמד במבחן הרציונליות . ואיך אנג'י הרגישה ? אני חושבת, כאמור, שבחוויה שלה אני הייתי בעלת הכוח, המשאבים והמעמד, ובטוחה שיחסי הכוחות הלא שוויוניים בינינו והתלות שלה בי היו קשים לה ביותר . לא פעם תהיתי איך, למרות תלותה בי, היא מרשה לעצמה לעשות את מה שהיא עושה, איך היא מסוגלת להתחצף, לדרוש, להציב תנאים ולא להתחשב . האם זה כוחו של מי שאין לו מה להפסיד אלא את כבודו, והוא יילחם על זה עד הסוף ? האם זו הייתה הנטייה שלה, שלעתים קרובות הוכחה כנכונה, לסמוך על הגורל ? האם זו הייתה ההכרה, המודעת או הלא מודעת, ש...
אל הספר