146 שלך הגיעה ! " היא הייתה ברקיע השביעי, מלאה חוויות מבסיס המיון של חיל האוויר . "באיזה סטייל, ארי, מגישים לך בחדר האוכל, והשניצלים הם בלי שמן, ואיזה חתיכים יש שם, כולם בלונדינים, גבוהים . " בהתרגשות היא סיפרה לי על הטירונות, על כך שהיא הצטערה להיפרד מהחברות ומהסגל ועל מסיבת הסיום העליזה . ביום ראשון הייתה אמורה להתחיל קורס מד"סיות . הובטח לה שבסיומו תוצב כמד״סית בחיל האוויר . אנג'י לא נעשתה מד"סית . כבר במבחן הראשון בווינגייט היא הפסיקה את הריצה באמצע ונכשלה, ונשלחה כפקידה לצריפין . זה לא גרם לה להרגיש רע, היא שמחה שתוכל לחזור הביתה יום יום . אבל אני ידעתי שאלה הן חדשות גרועות, גם לה וגם לי : לקום כל בוקר מוקדם ולנסוע לצריפין, לתפקיד אפור ומשעמם במחנה אפור ומשעמם . המציאות הייתה עוד יותר קשה מכפי שדמיינתי . במשך עשרה ימים אנג'י איחרה לבסיס כמעט מדי יום, ולפעמים לא נסעה בכלל . בגלל חוסר תפקוד היא הועברה מתפקיד לתפקיד, הייתה חוזרת בערב מדוכאת ומיואשת והודיעה שתתחתן או תתאבד . ואז ניתנה לה עוד הזדמנות להתקבל לקורס מד"סיות . הפעם הגיעה אנג'י שלישית בתחרות הריצה, אבל נכשלה בכפיפות בטן . ה...
אל הספר