לא "צפונית"

68 בוערת במיוחד . יום לפני תחילת הלימודים, כשהכול כבר היה מוכן - הבגדים, הספרים, המחברות והתיקים - אמרתי לה : "בואי נתאם עמדות . איך את רוצה להציג את עצמך ? " "להגיד את האמת . מה אני אגיד ? " הפתיעה אותי, וכל שיכולתי לומר היה "יופי . " בפגישה עם אנג'י ואיתי לפני תחילת הלימודים, המורה שאלה את אנג'י מאיפה היא . אנג'י ענתה ש"זה סיפור ארוך", והמורה לא לחצה לקבל תשובה . אחרי יום הלימודים הראשון אנג'י חזרה נרגשת ובתחושת הקלה . היום עבר בשלום והיא הרגישה טוב בכיתה . היא סיפרה אמנם שבבוקר כמעט התעלפה, כנראה מרוב מתח והתרגשות, ושילד מהדסים שעבר גם הוא לאותו בית ספר קרא לה "אריאלה", ואז לרגע היא נבהלה שהדברים יסתבכו, אבל החששות שלה התבדו . חשתי הקלה גדולה . אחרי שבועות של מתח יכולתי שוב לנשום עמוק . היום אני תוהה עד כמה תמימה הייתי . כל כך רציתי שהכול יהיה בסדר, עד שאיבדתי את כל תבונתי . אבל כבר למחרת טפחה המציאות על פניי . אנג'י חזרה הביתה חיוורת, התיישבה בחדר העבודה שלי ואמרה : "אני לעולם לא אתקבל אליהם . " החסרתי פעימה וביקשתי לדעת מה קרה . הבנות ה"מקובלות" ירדו עליה, צחקו על שמה הזר, ביקרו א...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד