46 בנושא . הבנתי, כמובן, את משמעות הקשר ההורי הראשוני, ובפרט שכאן היה מדובר בחיים של עשר שנים עם אמא, ובאבא, שגם אם היה נתק ממנו, בכל זאת היה קיים באיזשהו מקום בעולם . התנהגתי כאילו לאנג׳י אין עבר, כאילו חייה התחילו רק כשנפגשנו . העניין של הוריה הביולוגיים איים עלי . אנג'י שיתפה פעולה והשאירה את עולמה הקודם נעול . היא לא סיפרה לסביבתה שהיא מברית המועצות, לא דיברה רוסית ולא הזכירה בנוכחותי את הוריה . במוצאי שבת אחת, בסוף חופשת החנוכה, אחרי כמה ימי חסד, ישבנו בשקט במטבח ודיברנו . וככה, כמעט בטבעיות, אנג'י החלה לדבר על משפחתה, בעיקר על אביה . היא סיפרה שהוא רופא ושהפעם האחרונה שבה היה לה קשר איתו הייתה כשהיא שכבה פצועה בבית חולים באיטליה, אחרי התאונה שבה נהרגה אִמהּ . הוא כתב לה שהוא בדילמה : אם יחזיר אותה לברית המועצות היא עלולה לכעוס עליו בהמשך, ואם לא יחזיר אותה, היא תגיד שהוא אבא לא טוב . הקשר לא נמשך אחרי המכתב . פתאום היא הביטה עלי ושאלה : "אם הוא יבוא לארץ - מה יהיה ? ! ״ לא יכולתי לענות . המשכתי לשאול על המשפחה, כאילו השאלה לא נשאלה, והיא המשיכה לספר על דודים ודודות ועל סבתא . רק ...
אל הספר