לאקאן

ואילו קשרים הם מקיימים . מסמנים הם כמו סימני דרך, סימונים שמאפשרים לנו ללכת במרחב של הלא ידוע - הלא-מודע . כדי שנתייחס בפסיכואנליזה למשהו כאל מסמן, על פי לאקאן עליו להיות חזרתי, לחזור על עצמו בדיבור ובהיסטוריה של הסובייקט . לדוגמה, אם הורה נותן לילדו מכה חד פעמית, הילד עשוי לזכור אותה, אך היא לא צובעת את מהותו ביחס להוריו . לעומת זאת, אם הילד חוטף מכות באופן קבוע, הוא נהיה ילד מוכה, והמכות מותירות בו חותם עמוק . החזרתיות הזאת אינה מוגבלת רק לחייו של כל אדם, אלא מתרחשת לאורך הדורות שקדמו לו . במילים אחרות, המסמן הוא חוצה דורות, הוא קיים בפרה-היסטוריה של הפרט, כלומר בדורות הקודמים, של ההורים ושל הוריהם, ואף הורי הוריהם . אם נחזור לדוגמה של המכה, ונתבונן אחורה בהיסטוריה של ההורה המכה, נראה את הסימנים של המכה בוואריאציות שונות בדורות הקודמים . עם זאת, המסמן אינו בעל צורה קבועה, אלא יוצר אצל כל אחד משמעויות שונות שלא ניתן לחזותן מראש . אותה "מכה", וכמובן שיש להתייחס אליה כמכה מטפורית, אינה חוזרת על עצמה בדיוק באותו אופן בכל דור, ומתגלמת בצורות שונות ובלתי צפויות אצל כל סובייקט . כשלמדתי את ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד