שחוויה זו היא האופציה היחידה שעומדת בפניו, הוא למד ליהנות ממנה . יש משהו בטבע שלנו בני האדם, בעיקר בשנותינו הרכות, שמביא אותנו לנסות להעניק משמעות לדברים שבהם אנו נתקלים בעולם, לחיות, ולחיות פירושו ליהנות ממה שיש . כלומר, גם ליהנות מהמציאות שלעתים מסֵבה לנו סבל . אנחנו הופכים את הדבר הלא נעים לנעים . ניקח לדוגמה ילד שמקבל מכות מאחיו : למרות שהמכות כואבות לו, הוא עשוי לצחוק ולהפוך את המפגש הכואב הזה למשחק מהנה וכיפי בשבילו . בכך הוא הופך את ההשפלה ליתרון, לכוח . כשהסיטואציות הללו בילדות חוזרות ונשנות, הן משאירות חותם ייחודי לכל אחד . הסימנים הללו שאנחנו מקבלים מהעולם החיצוני נותרים בנו כמו עקבות, כמו סימנים בגוף, ובטיפול הם משמשים מצפן ועלינו ללכת בעקבותיהם . להורה יש סמכות בלעדית על הילד . הילד תלוי בו לחלוטין וכלוא ברצונותיו ובגחמותיו . ילדים לומדים כל מה שאנחנו מבקשים . אנחנו מלמדים אותם לאכול בצורה מסוימת, לעשות צרכים בשירותים . הילדים משתפים איתנו פעולה, הם לומדים מאיתנו איך להיות בכל המובנים . הרישום במפה הלא מודעת שאנו יוצרים בילדינו בא מהמקום החסר והלא ממומש בנו, ועל כן יש ברישו...
אל הספר