מהבית, היא גם לא רצתה ללכת לקניות בגדים, אלא לבשה את בגדיו של אחיה הגדול . היא לא רצתה להתגנדר ודחתה את סגנון הלבוש הקודם שלה, המקושט של בנות . מלכה התייחסה אל הסימנים האלה בחרדה גדולה שהבת רוצה להיות בן, להתלבש ולהסתרק כמו בן, לשחק רק עם בנים ובמשחקים של בנים . היה לה חבר אחד, אותו חבר יחיד, שאיתו ניהלה מערכת יחסים כמו-זוגית . האם קיבלה את ההתנהגויות הללו, לא ניסתה למנוע אותן ואף שיתפה עם עינת פעולה : היא קנתה לעינת רק מכנסיים, סיפרה אותה כמו בן וכן האלה . בהתחלה פירשה מלכה את השינוי שחל אצל עינת כביטוי להזדהות שלה עם אחיה הגדול והחכם . אבל בעת פנייתה לטיפול כבר חשבה שהתופעה מוגזמת, והחלו להתעורר בה חרדות לגבי הזהות המינית של עינת . להתנהגויות המתוארות נלוו הקִרבה היתרה אל האם, הסגירות, ההתבודדות, הסירוב ללכת לבתיהם של ילדים אחרים, במיוחד כשאב המשפחה היה נוכח שם . התנאי שנהגה להעמיד עינת כדי להיפגש עם חברים היה שאִמהּתישאר ותשמור עליה . הילדה פרשה מכל פעילויותיה בשעות אחר הצהריים - חוגים וחברים . בנוסף לכך התגברו סימני מחלתה הכרונית, הברונכיטיס הספסטית, ומשום כך נעדרה תכופות מבית הספר...
אל הספר