מסיבה לכבודו, עם אותה המבוכה שממנה ניסה להימנע קודם לכן . באותו הקשר נזכר האב כיצד הוריו כפו עליו לשמור על אחיו הקטן בילדותו, דרישה שהיוותה בשבילו מאמץ גדול מדי . הוא סיפר שבעת משחק עם חברים, אחיו הקטן היה מביך אותו או מאלץ אותו להפסיק את המשחק, ועוד מצבים שהוא תפס כהשפלה . זאת דוגמה לקו רצוף, כיוון שהאב יכול לתפוס בקלות יחסית איך נוצרה לפניו סיטואציה שבה ההורה, המבוגר, כופה על הילד שלו משהו בניגוד לרצונו, כפי שהוריו כפו עליו . האב הנחית את האורח על איתמר ללא ידיעתו, ציפה שבנו יקבל דבר שהוא אמר במפורש שאינו רוצה, בדיוק באותה דרך שבה הוא הרגיש כילד שההורה שלו כפה עליו מצבים שבעיניו היו מביכים ולא נעימים וציפה שהוא יקבל אותם ללא התנגדות . והיו גם המצבים שבהם חש שהוריו מביישים אותו בפומבי . ברגע שהוא תפס, די במהירות, את הרצף - כיצד העמיד את ילדו במקום שבו הוא עמד מול הוריו שלו - הוא יכול לנוע מתוך הכאב ולראות שיש לו אופציה נוספת, והיא לקחת אחריות : להתנצל בפני איתמר על כך שלא שוחח עמו קודם, שלא הכין אותו לבואו של הילד של החבר ושהגיב בכוחנות כלפיו בזמן המסיבה . אופציה זו הייתה בלתי נגישה מ...
אל הספר