304 עוצמה, אמונה ודמיון מדינה עצמאית נשארו אפוא בגדר מיעוט מבוטל . היו בו כמה קבוצות קטנות של אינטלקטואלים שקיבלו חינוך מערבי, רובם נוצרים, בעיקר בסוריה ובמושבות של גולים באירופה . לקריאה “קומו, ערבים, עורו ! ” שקרא הפרוטסטנטי הסורי בוגר המכללה אבראהים אל-יַזיג’י ב- ,1868 עדיין לא היו הדים רבים בתחילת 1 המאה העשרים . על כל פנים, כך היה עד מהפכת "הטורקים הצעירים" ב- 1908 . האימפריה העות’מאנית, שזה מאות שנים הייתה מעוז האסלאם ומגִנת השפה והתרבות הערבית, נהפכה פתאום לאמצעי להשלטת הזהות הטורקית החילונית . המהפכה חיזקה את הנטייה ללאומיות בקרב הערבים הנוצרים, ובפעם הראשונה אילצה את המוסלמים להטיל ספק בנאמנותם לאיסטנבול . בקבוצות חשאיות בקהיר, בדמשק ובבגדד חברו פילוסופים מוסלמים כדוגמת עבדאללה א-נדים והקצין הצעיר נוּרי א-סעיד אל בני ארצם הנוצרים ודנו עמם באפשרות של עצמאות מן ”השער העליון” . באותה שנה פרצו הפגנות המוניות נגד הבריטים במצרים, ובארץ ישראל החלה להתעורר התנגדותם של הערבים לציונות . אף על פי שהפיקו תועלת מהתפתחות המסחר ומסיכויי התעסוקה שהביאו אתן המושבות היהודיות החדשות, גברה והלכה ...
אל הספר