פרק יח: פעולה או מחדל?

282 עוצמה, אמונה ודמיון וכל רצונה הוא לשמור על הזכויות המגיעות לכל אדם, להגן על הדמוקרטיה ולהבטיח את השלום בעתיד באמצעות שיתוף פעולה בין אומות דמוקרטיות . “אמריקה זכאית להגיר את דמה ולהפעיל את עוצמתה למען העקרונות שהיא חייבת להם את לידתה ואת אושרה, ולמען השלום היקר ללבה” . לפי הנוהג הבינלאומי ודפוסי ההתנהגות ששררו במלחמת העולם הראשונה, כשהכריזה מדינה מלחמה על מדינה אחרת, חלה הכרזת המלחמה גם על בעלות בריתה של מדינת האויב . פירוש הדבר היה שארצות הברית עלולה להסתבך במעשי איבה עם כל מעצמות המרכז, ובהן בולגריה, אוסטריה-הונגריה וטורקיה . אבל בנאומו הכחיש הנשיא כל כוונה עוינת נגד בעלות בריתה של גרמניה, ואת טורקיה לא הזכיר כלל . תחת זאת הצהיר, “אנו נכנסים למלחמה הזאת רק מפני שהיא נכפתה עלינו ואין לנו דרך אחרת להגן על זכויותינו” . כוונתו הייתה ברורה — צבא ארצות הברית נאלץ להשתתף במלחמת החפירות באירופה, אבל אינו חייב להילחם במדבריות ובחופים של המזרח התיכון . החלטתה של אמריקה שלא לצאת למלחמה נגד טורקיה, אף על פי שהובעה בעקרונות מופשטים, נבעה למעשה משיקולים מעשיים . וילסון לא היה בטוח שיש לארצות ה...  אל הספר