פרק טו: מיתוסים אימפריאליים

247 עידן האימפריאליזם ליהנות ממפה של ארצות הברית עשויה ממחמצים בלבד או מפסל של אביר שפוסל במקוריות רבה משזיפים : הם יכלו להציץ בתמונות נעות בקינֶטוסקופּ, המצאתו האחרונה של תומס אדיסון, להסתכל ביראת כבוד בתותח הגדול בעולם של מפעלי קרוּפּ, שמשקלו 113 טונות, או לבהות בחידוש האחרון וה”הומני” ביותר לביצוע עונש המוות, הכיסא החשמלי . אילו נחו על גדות האגם המוקף עצי ערבה או בסטיו הקלאסי המשקיף על ימת מישיגן, יכלו ליהנות מן החטיפים האמריקניים החדישים ביותר : פופקורן ‘קרֶקֶר גֶ’ק’, המבורגרים, דגני בוקר ‘שרֶדֶד וִיט’ וחביתיות ‘אַנט גֶ’מַיימה’ . ואחרי שקיעת החמה יכלו המבקרים להתבונן בפליאה בכ- 200,000 אלף נורות להט שניזונו מ- 127 מחוללי חשמל והציפו את ‘העיר הלבנה’ באור יקרות . במקום להיכנס אל שטחי התערוכה עצמה יכלו המבקרים לפנות צפונה, אל הפארק המוארך שנודע בשם ‘מידוֵויי פּלֶזנס’ . כאן המתינו להם שעשועים מקובלים יותר, כגון משחקי קרנבל, מופעי חריגים ומופע בידור מרהיב מן המערב הפרוע, בכיכובם של בּאפַלו בּיל קוֹדי והצלפית אן אוֹקלי ויותר ממאתיים 1 בהמשך פארק מידוויי המתינה להם אינדיאנים ופרשי צבא ארצ...  אל הספר