73 יב׳ ) � בשבועות אחרים היא עבדה שעות נוספות� ההכנסה שלה לא הייתה יציבה ( נשמע מוכר ? ) , אבל לאימא תמיד היה מספיק כי ברגע שהיא שמה כסף באחת המעטפות שלה, היא שמרה אותה חתומה עד לרגע שבו נזקקה לה� היא אף פעם לא לוותה מהמעטפות האחרות, אם היה לה חסר� במקום זאת, היא הייתה נוסעת למכולת, ורק אחרי שהייתה מחנה את האוטו היא הייתה פותחת את מעטפת ה״אוכל״� אימא קנתה אוכל עם כסף האוכל שהיה לה באותו שבוע� אם זה היה שבוע דל בעבודה, הייתי אוכל סנדוויץ׳ חמאת בוטנים וריבה לארוחת צוהריים ואורז ושעועית בערב� אם היה יותר כסף במעטפה, זה תורגם לסלמי בארוחת צוהריים ואורז ועוף לארוחת ערב� ואם זה באמת היה שבוע חזק הייתי אוכל מעדן נקניקיית כבד — liverwurst בבוקר, בצוהריים וגם בערב� זה היה מעדן בשביל אימא שלי, אבל לא בשבילי ושאר המשפחה� אז כאשר היא טחנה שעות בעבודה והייתה סכנה שהיא תרוויח מספיק בשביל ״המעדן״ הזה אני ואחותי עשינו הכול כדי להשאיר אותה בבית ולחסוך לעצמנו את התענוג המפוקפק� אגב, אם מעולם לא שמעתם על liverwurst הודו לאלוהים על מזלכם, כי הטעם של ״נקניקיית כבד״ גרוע כמעט כמו השם שלה� עכשיו, יכול להיות ...
אל הספר