116 נזכרתי איך בסוף פרץ ממנה נוזל האלה . זרם ממנה כנביעה עד אובדן חושים כשחיוך וצחוק על שפתיה . הטקס הותיר בי רושם עז . חיכיתי מאז בכל יום לחוות את החוויה הזאת בעצמי . כל אישה יכולה לחוות זאת, כמובן, ורצוי אפילו כסגולה לפריון . אבל רק הן זוכות להקדיש את חייהן לזה . גם תורי יבוא, אבל אני לא אהיה כוהנת . אני כאן היום כי אני מקווה שתפילתי בבוקר, עם העלאת הקורבן לאלה אשתר ולכוהנות שלה, תזכה אותי בפרי הבטן שלו אני מייחלת . לאחר שאחזור מכאן, יגיע פרקי . אצבע את עיניי בכחול כמעשה הכוהנות, אלבש את מיטב מחלצותיי ואתכנס לטקס קטן משלי עם מי שבחרתי בו בפסטיבל הגורן השנתי . את הטקס נערוך כמה פעמים בחודש, ועם תפילותיי לצלמית שלי ושל אימי אני מקווה שבסוף השנה כבר אהיה עגלגלה ותפוחה . הבוקר עולה בקרוב וההכנות מתחילות . אימא מתחילה להעלות אש במדורה שלנו, עוד ועוד מדורות ניצתות עם השחר העולה . הבאנו גדי, הוא יועלה לקורבן . גדי אחר גדי יועלה ויישחט על המזבח . לאחר מכן נכין ממנו תבשיל עם חלב עיזים, חלב אימו של הגדי . הריחות משכרים ומעודנים . את התבשיל תיקח כל אחת אל הכוהנות ותמורתו נזכה בתפילה פרטית משלנו...
אל הספר