רגע מהקליניקה: להזין את המפלצת הדיגיטלית — כרמל

רגעים אנושיים מקליניקה דיגיטלית 221 כרמל גדלה בבית להורים גרושים, שהתקשורת ביניהם היתה מוגבלת וכל אחד מהם הקים משפחה חדשה . כרמל נותרה מתבגרת מוכשרת בעלת הכרה והצלחה בתחום הבימתי וללא בית . הוריה של כרמל נפרדו כשהיתה ילדה קטנה, והיא נשארה לחיות עם אימה . אביה ניתק את הקשר לשנים ארוכות וחידש אותו כשכרמל הגיעה לכיתה ד׳ . אביה היה מגיע לבקר אותה לעיתים רחוקות וללא רצף או ודאות מתי יתקיים ביקורו הבא . ביקוריו האקראיים היו מלווים בעיקר באכזבות על כל הפעמים שביטל או שלא הגיע . בשנות נעוריה התקשורת המרכזית עם אביה התקיימה בהודעות טקסט, כשלרוב היו אלו הודעות קצרות ומתנצלות, שהגיעו מספר שעות לפני שהיה אמור לאסוף אותה וכללו הסבר קצר על סיבת הביטול והתנצלות חפוזה . כרמל סיפרה לי כי צפצוף של הודעות בימי הביקור הקבועים שלו גרמו לה להיכנס ללחץ, ועם הזמן למעין משחק ששיחקה בינה לבין עצמה, אם שוב יסמס על ביטול המפגש או שיפתיע ויגיע . הנדירות מכול היו הפעמים שבהן התקשר לשוחח עימה לפני שביטל את הגעתו . היא מתארת באופן ציורי כיצד צלצול הטלפון או התרעה של הודעה נכנסת עוררו בה תחושה מורכבת וסותרת של תקווה ו...  אל הספר