רגע מהקליניקה: ״אני מכיר מישהו שהיה מטופל שלך״ — ברק

רגעים אנושיים מקליניקה דיגיטלית 85 הגעתו, ומכך הניח שלא הייתי בפגישה אחרת . הוא מתייחס, בשלב זה וגם בהמשך, לממדים הדיגיטליים כחלק טבעי והמשכי של התקשורת בינינו בחדר ומחוצה לו . כבר בכניסה לקליניקה הוא משתף ומביע את חששו מפני היתקלות באנשים מוכרים וחשיפה . ״אני מכיר מישהו שפעם היה מטופל אצלך, ומקווה שלא אפגוש אותו פתאום ביציאה או שתספרי לו שאני כאן . . . ״ הוא אומר, ומבטו נע לצדדים כאילו כדי לוודא שלא נמצא בחדר מטופל נוסף . בתשובה לשאלתו על מה שייאמר בחדר ויישאר בו, אני מקדישה כמה דקות כדי לדבר על עניין החיסיון, כלליו וחשיבותו . ברק מתעניין אם ניתן להקליט את הפגישות, ומיד מדייק ואומר, ״הכוונה שאני אקליט אותן, לא את, כדי שאוכל לשמוע אותן אחר כך שוב . ״ הוא מסביר כי בשל הפרעת הקשב והריכוז שממנה הוא סובל, הוא מרגיש כי לעיתים הוא מחמיץ חלק מהנאמר, ולעיתים חש כי הוא מחמיץ את עיקרי הדברים . ההקלטה, הוא אומר, תאפשר לו להקשיב בשנית לנאמר בפגישה ולוודא כי לא החמיץ דבר מהזמן יקר הערך שלנו . הוא מסביר כי גם את השיעורים באוניברסיטה נהג להקליט, והידיעה כי החומר מוקלט העניקה לו תחושה של ביטחון . בסיו...  אל הספר